זיכרון מתקדם לעתיד

*English below*

חצי שנה.

ששת החודשים המוזרים ביותר בחיי.

לא בחרתי לכתוב - הכי קשים. למרות שלפעמים זה מרגיש ככה, בכל זאת לא כתבתי.

זה לפעמים מרגיש ככה כי למעשה מתקיימים המון דברים מהסוג שאני הכי מפחדת מפניו.

אבל מסיבה כלשהי שקשה לי ממש להסביר,

נעים לי.

זה לא סותר את העובדה שביום שהילדים יחזרו לבית הספר אני אהיה מאושרת, אבל אני מניחה שנעים לי שאני מצליחה להנות איתם, ללמוד איתם, לדאוג להם - בתוך השגרה המטורללת הזאת. בשביל אחת חסרת סבלנות שכל השבועיים האחרונים של אוגוסט קפצו לה זכרונות מהפייסבוק שכוללים קיטורים ואותות מצוקה על כמה נמאס לי להיות בבית עם הילדים, אני מרגישה שהצלחתי כאן במשהו חשוב. התמודדתי עם עוד פחד גדול שלי, ושוב ניצחתי. אני קצת מעריצה את עצמי, באמת.

Six months.

The six strangest months of my life.

I did not choose to call them the most difficult. Although sometimes it feels that way.

It sometimes feels like they were the most difficult because there are actually many things which happened that I am most afraid of.

But for some reason, that I find hard to explain,

I'm happy.

It does not contradict the fact that on the day the children finally return to school I will be excited. I suppose I should be just happy that I am able to have fun with them, study with them, take care of them - within this crazy routine.

As impatient person that for the last two weeks of August has seen pop up memories on Facebook that include wining and distress signals on how sick I am of being home alone with the kids, I feel like I have succeeded in something important here. I overcame another big fear of mine, and I triumphed again. I'm feeling a little self admiration.

⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️

אם לא ראיתם עדיין את הריאליטי ״ שידוכים סטייל הודו״ אולי הממים המשעשעים האלה שרצים בעיקר בטוויטר ישכנעו אתכם.

השדכנית, סימה טפריה ממומבאי (ככה היא מציגה את עצמה כמה פעמים בפרק)

If you have not yet seen the reality show "Indian Matchmaking", maybe these amusing memes that flood mostly Twitter will convince you.

The matchmaker, Sima Taparia from Mumbai (this is how she presents herself several times in each episode)

אפארנה, שעל הבעות פניה אפשר לפתוח אפליקציית ממים עצמאית

Aparna, on whose facial expressions it is possible to open an independent meme app

הורס!! לא ברור איך הבחורה הקסומה הזאת עדיין רווקה.

Devastating!! It is unclear how such a magical woman is still single.

והשדכנית חדת האבחנה בי-לייק

And the sharp-eyed matchmaker be like

עם כל החיבה לאפארנה, אני מזדהה בעיקר עם נדיה, שנותנת צ׳אנס לכולם, ובסוף זה תמיד נגמר ככה

Putting all my affection towards Aparna aside, I generally relate to Nadya, who is giving all options a fair chance, although it always seem to end like this

אני מתה על מבטא הודי! והכרתי בדלהי אנשים שהזכירו לי ממש חלק מהדמויות בתכנית. ליהוק מעולה לדעתי. אבל, חוץ מזה שזאת תכנית כיפית וקלילה, יש רגעים קצת מביכים, אבל איך סימה

טפריה ממומבאי אומרת?

I adore indian accent! and have met in Delhi people who remind me of the shows characters. Great casting to my opinion. Besides being a fun and easy going show, there are some awkward moments. But as Sima Taparia from Mumbai says -

⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️

ואי אפשר בלי ממ קורונה (שמתבסס על שיחות הטלפון המעט היסטריות של סימה עם יועצי משנה למינהם)

And we cannot conclude without a Covid meme (Based on the slightly hysterical phone calls made by Sima to her consultants)-

יאללה, שיהיו חדשות טובות כבר. בקרוב. כי אני לא מבטיחה שמצב הרוח הטוב הזה יחזיק עוד הרבה!

בכל אופן, אם עדיין לא הבנתם מה הקשר של כותרת הפוסט לפוסט הזה,

תעשו סוויצ׳ רגע לנושא הראשון

ונסיים עם יהודה עמיחי (איך אתרגם את זה לאנגלית, אלוהים יעזור לי)

איזה מזל שטסתי להונג קונג שניה לפני שהכל התחיל, ובכלל, כל כך הרבה דברים שבכל זאת לא ויתרתי

איזה מזל שהספקתי,

ולגבי כל השאר שנעצר עכשיו,

אני ממש מקווה שתהיה בפעם הבאה. שעוד אלך לשם.

Yalla, let there be good news already. Soon. Because I can't promise that this good mood of mine will last for much longer!

Any ways, if you haven't understood the context of the post headline to the content, make a brief switch to the first topic and we will finish with Yehuda Amichai (God help me with translating it to english)

It was most fortunate that i visited Hong Kong a brief moment before all this started, and generally speaking all the things that i did not give up on, and luckily managed to do.

For all the rest that is in a stand still, I truly hope that there will be a next time, that i will reach these places.

Advancing memory to the future / Yehuda Amichai

I am standing now in the scenery

which we saw together from the hill:

The trees moving in the wind,

as people moving in the end of time

whose so close distance

was unbearable,

and we said,

"It's a shame we don't have time,

next time, we will reach it."

I am there.

And I have time,

I am the next time.